סיפור עם סיני :

לסינית אחת היו 2 כדי מים גדולים. כל אחד מהם היה תלוי בקצהו על מוט רחב שאותו נשאה על כתפיה.we-born-to-be-happy-not-to-be-perfect_23-2147524835

אחד הכדים היה סדוק במקצת ואילו השני היה מושלם והכיל את כל כמות המים במלואה.

בסופה של דרך הארוכה שהובילה מהנהר לביתה של האישה, כד המים הסדוק היה מגיע חזרה רק חצי מלא.

כך היה מידי יום במשך שנתיים, והאישה הביאה הביתה כל יום כד וחצי מלאים במים.

כמובן שהכד המושלם היה גאה מאוד בהישגים שלו.

ואילו הכד הסדוק התבייש בחוסר שלמותו והיה אומלל מפני שיכול היה למלא רק מחצית מהתפקיד שנועד לו.

אחרי שנתיים שבהם חווה את כישלונו המר, פנה יום אחד לאישה במעלה הפלג ואמר לה :

"אני בוש בעצמי משום שהסדק הזה שבי גורם למים לדלוף החוצה כל הדרך חזרה הביתה."

האישה  חייכה:

"שמת לב שהפרחים גדלים בצידו האחר של השביל ולא בצד השני שלו?

זאת בגלל שידעתי על הפגם שלך ובעטיו זרעתי זרעי פרחים בצד שלך של השביל,

וכל יום שהלכנו מהפלג הביתה, השקית אותם.

"במשך שנתיים זה איפשר לי לקטוף פרחים יפים כדי לקשט את השולחן.

אם לא היית בדיוק כפי שאתה, לא היה כל היופי הזה לקשט בו את הבית."

מכירים את המשפט :" אני לא דורש מאחרים את מה שאני לא דורש מעצמי" ?

אז מה הבעיה בעצם?  

הבעיה היא שגם הדרישות שלך מעצמך הן מוגזמות ,

לא מציאותיות ונדמה לך שזו הדרך היחידה לחיות.

זה ההבדל בין פרפקציניסט לאופטימליסט.

הפרפקציניטס מסרב להשלים עם העובדה שאף אחד מאיתנו לא מושלם.

שלכולנו יש סדקים ודווקא חוסר המושלמות הזה הוא שיכול להיות ההשראה ליופי ולרגישות בעולם.

כמו פרח הלוטוס מרהיב ביופיו הצומח בלב הביצה

מה מהסימנים הבאים מוכרים לך מעצמך או ממכריך?

זה לא שווה אם זה לא מושלם

אין טעם להתחיל עם משהו אלא אם כן בטוח שזה יהיה ממש מוצלח

כשלון- זו לא אופציה

רגשות מכאיבים – גם לא אופציה

הכרה בהצלחה- שמורה רק לבורא עולם

התנגדות לכל מה שפחות מחזון / פנטזיה של אידאל ומושלמות.

הדרך צריכה להיות קו ישר להצלחה וכל דבר אחר הוא נפילה

המיקוד במטרות זה העיקר.התהליך והדרך – חסרי משמעות.

עדיף לא להתבטא אם זה לא ממש חכם ומושלם

השגת היעד הבא- זה מה שיביא אושר וכל המיקוד הוא במטרה הבאה

תוך כדי סילוק של כל מה נתפס כמפריע בדרך

תפיסה של הכול- או כלום. מה שאני קוראת אואיזם.

ברירת המחדל האוטומטית היא לחפש חסרונות ומה לא בסדר תוך כדי שיפוט לחומרה.

נוקשות, עקרונות ותפיסה שיש רק דרך אחת אפשרית והיא קו ישר למטרה.

רגשות ורגשנות- מפריעים להשגיות.

צריך לבדוק כל דבר שוב ושוב לוודא שזה מושלם.

כמיטב יכולתי- זה ממש לא מספיק. צריך לעשות מעל ומעבר ובכל מחיר.

זוהי דמות הפרפקציניסט שקיימת בכל אחד מאיתנו בעוצמה כזו או אחרת.

להמשיך או שכבר זיהיתם לפחות חלק מזה?

לעומת זאת:

בתפיסה מציאותית האופטימליסט מבין ש:   

הדרך מפותלת ולא קו ישר,

החשיבה היא מורכבת תוך פתיחות וגמישות לעוד אפשרויות

סיפוק מעצם העשיה ואל רק במבחן התוצאה

יש תמיד יותר מדרך אחת

מעבר להשגת המטרה – יש חשיבות לדרך ולהנאה

גם אם יש פער בין תכנית לביצוע- זה עוד צעד בהתפתחות.

יש סלחנות לעצמך וגם לאחרים ותפיסה האומרת שכל אחד יכול לעשות רק כמיטב יכולתו.

הבנה שדרך החיים היחידה היא דרך שבה הכשלון הוא חלק מההשגים.

קבלת המציאות כפי שהיא ביחד עם הרצון להשתפר

הדרך, ההנאה ומערכות היחסים- חשובים כמו השגת המטרה

זה האופטימליסט. המציאותי. הוא עושה כמיטב יכולתך, לא מתמוטט כשמשהו לא עובד.

פרפקציניזם הוא מקור להרבה מתח ובעיות נפשיות ופיזיות:

כאבים, לחץ דם, הפרעות אכילה, חוסר בטחון עצמי, חרדות, דכאון, מתח תמידי , הפרעות שינה, בעיות עיכול, קונפליקטים במערכות יחסים ועוד

במחקרים על מיינדפולנס/קשיבות עולה שאנשים המוכנים להיות קשובים לעצמם

יש יכולת ללמוד מכשלונות, לחקור טעויות ולהיות ביחס של הוקרה לטעויות האלה.

בתרגול קשיבות מתפתחת גם היכולת להשלים עם רגשות

ובמקום הנטיה של הפרפקפציוניסט להדוף אותן-

מתפתחת יכולת לזרום עם החיים , להיות עם מה שקורה כפי שהוא , להפנים שהחיים דינמיים. הפרפקציוניסט המדכא את רגשותיו משיג תוצאה הפוכה.

מכירים את ההנחיה לא לחשוב עכשיו על דוב לבן? או על פיל ורוד?

על מה תחשבו לנוכח ההוראה הזו? רק על דוב לבן או על פיל ורוד.

ההשלמה עם המציאות  כפי שהיא מתפתחת בתרגול מיינדפולנס

היא התרופה החזקה לסבל הגדול הנובע מפרפקציוניזם.

אין הדבר אומר שלא יהיו רצונות ושאיפות.

הדבר אומר שהיכולת לעשות את הדרך למימוש השאיפות תהיה הרבה יותר גבוהה

שכן תווצר בהירות, מיקוד ונינוחות וגם הנאה תוך כדי .

השלמה עם מה שקורה איננה כניעה.

אלא הכרה שזה מה שקורה .כי ממילא זה כבר קורה

והמאבק בזה רק מוליד תסכול ועוד מתח.

 4  רעיונות לריכוך פרפקציוניזם:

  1. ערכו רשימה של לפחות 10 דברים שאתם יכולים להעריך בחיים כבר עכשיו.

  2. התאמנו בהרחבת זוית הראיה- לפחות 3 פעמים ביום תשאלו את  עצמכם   

        איך עוד אפשר לראות את המצב המסוים הזה  אפילו אם זה יראה לכם מלאכותי. אתם פותחים חדר כושר לגמישות מחשבתית

         3. א. הכינו רשימה של תחומי חיים מרכזיים בחיים: קרירה, זוגיות, סביבה פיזית,בריאות, כסף, חיי חברה

             ב.  ערכו טבלה של שתי עמודות. ורשמו בכל סעיף- מה המושלם שידרוש מאמץ גדול , מתח  ומחירים שאולי שווה לבחון אותם מחדש ולעומת זאת- רצוי מאוזן ומציאותי – עם מה תוכלו ללחיות בשלום שיותיר לכם מרחב נשימה , שלווה והנאה.

         4. תרגלו מדיטציית מיינדפולנס. בתרגול הזה – מתמקדים בנשימה, המחשבות נודדות וזה טבעי.

אין רעיון של לגרש את המחשבות או "להצליח" להיות בלי מחשבות. ברגע ששמים לב שנסחפתם אחרי המחשבות חוזרים לתשומת לב לנשימה. אין נסיון לשנות דבר אלא רק לשים לב ולהיות עם מה שקורה.

אלפי מחקרים מצביעים על כך שתרגול מיינדפולנס

תורם לגמישות המוחית וליכולת ההסתגלות למצבי חיים וזאת בד בבד עם שיפור משמעותי ביכולות .

קשב או קשיבות פרושו מודעות ערה לכל מה שאנחנו עושים

מתוך השלמה עם רגע ההווה. המיקוד בהווה מאפשר לחוות את החוייה בלי לנסות לשנות אותה

התרגול מפתח את היכולת להרגיש, לחוות (במקום לחטט בחווויה),

להשלים עם מה שקורה שכן ממילא זה מה שקורה ברגע הזה,

להשלים עם הרגשות  במקום לתקן אותם.

התוצאה היא תחושת שחרור וזרימה ויכולת להנות מהחיים

במקום האחיזה הנוקשה שיש בפרפקציוניזם.

אז נחזור לפרפקציוניסט –  האם זו דמות החברה ב"הנהלה " הפנימית שלכם? 

הקול הזה שאומר ששום דבר לא מספיק  טוב?

הקול הדורש מכם להיות סופר-מן ווומנדר-וומן?

הקול הזה שגורם לכם להכנס לשיתוק או לחילופין לרדוף אחרי רף של מושלמות?

והרף הזה רק עולה ועולה ולעולם לא באמת מגיעים אליו.

החיים הופכים להיות תסכול מתמשך ומתח הולך וגובר .

הדמות הזו , הפנימית ,שלא חשוב מה נעשה ו/או מה אחרים יעשו

היא לא תהיה מרוצה.

באימון מבוסס מיינדפולנס אנחנו לומדים ליצור קשר עם הדמות הזו.

לא עוד להיות מנוהלים על ידיה וגם לא לגרש אותה.

לשים לב אליה, להקשיב לה. לדעת מתי זו הדמות שמדברת אלינו.

ותוך כדי תרגול נבחין באופן טבעי שהדמות הזו היא רק סוג של מחשבות שבאות והולכות כמו כל מחשבה אחרת

ומחשבה היא רק מחשבה ולא עובדה.    

מגלים שלא חייבים לציית לדמות הפרפקציויסט.

כשמתחילים לשים לב מפסיקים להזדהות ואפילו במידה של הומור

אפשר לפתח שיח עם הדמות הזו ולגלות שהפרפקציוניסט הוא לא אנחנו…  

אלא עוד אחת מהדמויות בתודעה שלנו.

פרפקציוניסט הוא לא אנחנו…  

אלא עוד אחת מהדמויות בתודעה שלנו.

לפרטים על "אי של שקט בתוך איה שקט"- זמן לנוח מהדמות הפרפקציוניסט- לחצו כאן

אי של שקט בתוך אי השקט

ותמיד אפשר לדבר איתי 0523222803