ומה אם מיינדפולנס הוא השלפשטונדה של המוח ?

"אם אתה יודע איך לסבול-תדע גם איך לא לסבול" (סנגאי)

לפני זמן מה קבלתי במייל הזמנה לחתום על עצומה מיוחדת במינה: "שלאף שטונדה לכל עובד".

אחר כך ראיתי שלטי חוצות בחוצות העיר "יוחזר השלאפשטונדה".
מעבר לסקרנות, לפיקנטיות ולנוסטלגיה, הקמפיין עורר בי התרגשות כי הקריאה לשלאפשטונדה משמשת אותי כאנלוגיה ב iNSIGHT – אימון מבוסס מיינדפולנס..

מה בין שלפשטונדה, מיינדפולנס והאושר שלך ?

הביטוי שְלַפשְטוּנדֶה בתרגום מילולי: שעת שינה. המשמעות היא שעת מנוחה בין 16:00-14:00. אין להרעיש ואין להפריע. שעת מנוחה חובה! מתוך אתר "יקה" (מט"ח וארגון יוצאי מרכז אירופה)

על פי יוזמי העצומה:
"שנת צהריים" היא בריאה ומשפיעה לטובה על הדברים הבאים:
– מפחיתה מתח ולחץ נפשי
– מפחיתה את הסיכוי לקבל שבץ
– מפחיתה את הסיכוי לחטוף התקף לב
– מסייעת בהורדת לחץ דם
– מפחיתה את הסיכוי לסוכרת
– מפחיתה את הסיכוי לעודף משקל."
(מתוך העצומה)

אני לא יודעת מה דעתכם אבל הסיבות האלה נראות לי מספיק חשובות כדי להחזיר את שעות שנת הצהריים לאלתר.

איך זה קשור למיינדפולנס ומה זה בעצם מיינדפולנס ?

כשהייתי ילדה היה זה חוק בל יעבור שצריך לשמור על שקט כי אימא נחה בין 2-4.
שלאפשטונדה.

כילדה מרדנית חסרת תקנה, זה היה הזמן שבו הרעשתי בעקביות רבה וביתר שאת…
תמיד "נפלו" חפצים כמו סירים למשל… כאילו לא בכוונה.
תמיד נהגתי לעבור הלוך ושוב ליד דלת החדר הסגורה, בסחיבת רגליים ועוד מעללים כאלה ואחרים.
אבל אימא לא נשברה. שלפשטונדה זה לא משהו שמפרים אותו גם כשיש ילדה מרדנית ומרעישה.
הדלת מעולם לא נפתחה לפני 4 ודקה.

לימים הבנתי. אימא שלי תרגלה מידי יום מיינדפולנס למרות שבוודאי לא ידעה בכלל להגות את המילה הזו.

אפשר להגיד שהראש, הרגש והגוף שלנו (אלה מהפוסט הקודם) הם כמו הילדים הפנימיים שלנו.
הם דיירים בבית שלנו.
הילדים הפנימיים מרעישים.
הראש מייצר מחשבות ללא סוף וגם הרגש – ביחד הם אותה הילדה סוחבת רגליים ומרעישה בזמן המנוחה של אימא.

אלא שכמו שאימא לקחה לעצמה פסק זמן ולא שעתה לרעשים של הילדה הקטנה שלה, כך במיינדפולנס – זה זמן שבו אנחנו אומרים לילדים הפנימיים שלנו (הלא הם הראש והרגש) "לא עכשיו".

ה"אני" שאומר "לא עכשיו" הוא לצורך ההסבר החלק הזה בנו ששומע את המחשבות, שם לב לרגשות, מבחין בתחושות הגוף. הוא בעל הבית שקיים אצל כולנו אלא שצריך להעיר אותו, לגלות אותו ולחזק אותו. פסק הזמן הזה בו מאפשרים לאמצע להתרומם ולהיות נוכח הוא המיינדפולנס.

כמו אימי בשלפשטונדה שלה בין 2 ל-4, כך אני במצב של מיינדפולנס.
יושבת, שמה לב לקולות האלה שמייצרות המחשבות אך לא נסחפת אחרי הדחף לקום, לא נאבקת, לא מגרשת. רק חוזרת שוב ושוב לנשימה. זה מיינדפולנס. צופה במחשבות וברגשות, שומעת את הרעש וממשיכה לשבת לא קמה רגע לפני שהחלטתי.

לאט לאט הם נרגעים כי הם מקבלים את המסר שזה הזמן שלי (בעלת הבית) והם – לא עכשיו.
זה השלפשטונדה שלי בו אני אומרת להם: גם אם תרעישו אני ממשיכה לשבת.

והאושר שלך… איך הוא קשור לכל זה?

כשאני קוראת את סגולות הפלא של השלאפטונדה עולה לי המילה אושר בתודעה.
כל מה שנראה לי נכון לעשות לקמפיין הזה הוא לעדכן להם את הכותרת:

"מחקרים מוכיחים כי חצי שעה מיינדפולנס בכל יום מאפשרות לעובד לשמור על רמה גבוהה יותר של אושר וריכוז, משפרות את התפוקות ואף מקטינות את רמת הפשיעה במדינה".
(מתוך העצומה)

תוחזר זכותו של כל אזרח לשלאף שטונדה פנימי !!!

מי מצטרף אלי ?

באהבה

אנה לדרמן

6 תגובות

  1. אני בת 72 ועדיין מקדשת את מנוחת הצהריים.כשהייתי קטנה,הייתי בטוחה שכל העולם נח בטותן שעות.עד שגיליתי שהסייסטה מקודשת גם לאיטלקים לספרדים ולעוד מיינדפולנסים.זאת דרך לחדש כחות ונצל טוב יותר את המחצית השניה של היום.מצטרפת בחם למבקשי השלאפשטונדן.

  2. מישתדל מאוד לקחת פסק זמן לשקט ושלווה לפחות חצי שנה תאחר העבודה

    1. היי יוסי.
      אפשר לקחת רבע שעה כל בוקר. ואפשר להפוך כל רגע לרגע של שקט על ידי הפנייית תשומת לב מלאה למה שאתה עוסק בו באותו רגע.
      לשל- בנהיגה- רק תנהגותתרכז בכל רגע ורגע. אני בטוחה שתחווה את ההשפעה של זה.
      מאחלת לך זמנים של שקט ושלווה
      אנה

  3. הי, אני בעד מנוחת הצהריים 🙂 אם תהיה עצומה/הפגנה אני אבוא לתמוך !
    ואם אין מנוחה בין 14:00 ל 16:00, אז לפחות 20 דקות בצהריים….
    אני מוצאת ש 20 דקות עם הקלטה של הנחייה למיינדפולנס (או אפילו 20 דקות של שינה… כי אני נרדמת בקלות…) – זה מדהים עד כמה שזה מרענן ומרגיע … מחלק את היום ל- 2 חלקים… עוזר לי לעצור רגע ולהמשיך ממקום חדש…
    תודה אנה על הכתיבה היפה שלך, שתמיד רלוונטית ואמיתית כל כך :-*
    שתהני משפע של שלאף-שטונדה פנימי ,
    רונית

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *