מי אתם ששכחתם שהעיקר לא להזיק ולא לפגוע? - מיינדפולנס | Mindfulness | קורסים מיינדפולנס | קורס מיינדפולנס | אנה נווה לדרמן
מיינדפולנס אנה נווה לדרמן
מיינדפולנס - אנה נווה לדרמן
לשחרר

מי אתם ששכחתם שהעיקר לא להזיק ולא לפגוע?

השבוע נזכרתי בארוע הזה שהיה ביום חורף סוער בפברואר שנת 2000.
 יעל (שם בדוי) יצאה מהפגישה שלנו אליה הגיע מרוסקת אחרי כמה פגישות עם "מטפלת" שטרחה להטיח בפניה מילים קשות ומתעללות תוך ניצול אכזרי (כן…אכזרי!) של מעמדה הסמכותי כיועצת/מטפלת/מאמנת . ואני נשארתי עוד דקות ארוכות מרגישה את ליבה שנרמס בידי מי שהגיע אליה למצוא נחמה, מרפא ותקווה. 

ואז נזכרתי באותו יום בפברואר 2020. 

אני אוספת את החלקים שהתפזרו להם בין כאן לבין החיים בניו יורק,

בין כאן לבין השנים בקיבוץ,

מנסה ללקט את פיסות הלב שהתעופפו בכאבי הפרידה

מחזיקה את האימהות שלי כמקור למוטיבציה לחבר את החלקים

ומבינה שאני צריכה עזרה.

באותו יום חורף סוער הגעתי לפסיכולוגית מוכרת .

נקרא לה נחמה.

כי קודם כל הייתי זקוקה לנחמה.

היא הודיעה לי מראש שאני חייבת לדייק כי אין חדר המתנה.

אז הקדמתי רבע שעה

ואני יושבת במאזדה שהצלחתי לארגן איכשהו

גשם שוטף את האבק מהאוטו ולא מהלב שלי.

ורק מחכה לרגע בו אוכל להכנס לחדר שלה

דמיינתי כורסא

רציתי עיניים טובות

ייחלתי לנוח קצת . שמישהו יחזיק בשבילי את האמונה

שאני בסדר.

עשיתי הערכת מצב שייקח לי דקה לרוץ בגשם

מהאוטו לרגע שבו אצלצל בדלת

והתלבטתי אם ה"בדיוק בזמן" ששמעתי בקולה הנחרץ

אמור להיות רגע הצלצול בדלת

או הרגע שבו אקרוס לכורסא העוטפת.

ואז קלטתי שאני חייבת פיפי.

כן..ווט2דו…..קר, באתי מרחוק, גשם והשלפוחית שלי מתפקדת.

לשמחתי כי באותה תקופה לא כל כך סמכתי על התפקוד שלי.

צריך לחשב מחדש.

להגיע בדיוק זה אומר כולל פיפי ? או לא כולל?

בסוף החלטתי שזמן הפיפי יהיה על חשבוני.

צלצול בדלת. פותחת אשה גרומה , מבט חמור ולא ממש מזמין.

באותו רגע השתן כמעט עלה לי לראש ולא ראיתי כלום

חוץ מהדלת  שנראתה לי שירותים

בדיוק מול הקליניקה אליה היא הובילה אותי.

 

אני מניחה את התיק שלי ומבקשת רשות להרגיש הקלה לפחות בשלפוחית

כשלב ראשון לפני ההקלה המיוחלת ללב הכואב.

כשחזרתי אחרי מבצע השלפוחית-

התקבלתי בסבר פנים חמור עוד יותר מזה שבדלת

וננזפתי!!! ממש !! לא פרשנות ולא בטיח.

נחמה אומר לי : לפני הכל אני חייבת להגיד לך שזו חוצפה להגיע לטיפול

וקודם כל לבקש ללכת לשירותים.

כלומר. השלפוחית אמורה לדאוג לעצמה.

כן. זה היה משפט הפתיחה.

ואחר כך היתה עוד סדרה של נזיפות כשאני מרגישה מרגע לרגע

יותר קטנה

יותר דפוקה

ועוד יותר רק בא לי להמלט לתא השירותים הקטן

ומשם לקפוץ דרך החלון ולהימלט מנחמה הנ"ל כי הבנתי שהדבר האחרון שאמצא אצלה זה.

אבל החלון בשירותים היה קטן מדי

ואני הייתי בהלם מדי ונשארתי ונתתי לה להמשיך….

 

יצאתי מרוסקת עוד יותר אבל מאותו רגע הבנתי שאין אף אדם בעולם

ולא חשוב מה התואר שלו

ומה סיפורי ההצלחה ברזומה שלו

שיכול לקבל ממני את הזכות לרמוס אותי.

 

לצערי הרב גם מאז – נתקלתי בעוד חוויות כאלה.

מאמנת שנחשבת מובילה בארץ – שרומסת לקוחות, מסכסכת ומשתמשת במתאמנים לצרכיה האישיים,

אנשים שבכלל אין להם שום הכשרה שלוקחים את הזכות להגיד לאנשים מה הם צריכים לעשות בחיים שלהם

עברתי את זה בעצמי כשהייתי במקומות חלשים בהם היה לי מפתה להאמין לכל מיני הבטחות לישועה והצלה

וכבר הרבה שנים אני פוגשת את קורבנות ה abuse כשהם מגיעים אלי לקליניקה.

 

הם שואלים אותי בבכי : מה לא בסדר אצלי?
הכל בסדר אצלך. אני אומרת בשקט ומרגישה בליבי חץ מפלח של כאב איתם ובשבילם.
ובפנים שטופי דמעות הם אומרים לי:
אבל אם היועצת הזו אמרה שאניי דפוקה- היא יודעת!!! היא פוגשת הרבה אנשים.

 

לא !!! לא!!! את לא דפוקה!!!

והיועצת ההיא שמרשה לעצמה להגיד לאנשים שבאים אליה בחולשה

שהם צריכים לעשות מה שהיא אומרת ואם לא…וכאן באה סדרה של אבחנות איומות שהדעת לא סובלת שהמכנה המשותף הם השפלה, הקטנה ועליונות סמכותנית לא נתפסת

בידי מי שנראה היה כמקור לעזרה ותמיכה.

מרחב ייעוצי, אימוני או טיפול חייב להיות פתוח ובטוח

ומי שנוהגים אחרת והופכים את המרחב המקודש הזה

למלכודת של ביקורת והתעללות הם עבריינים!!!

 

בארה"ב אדם לא יכול לעסוק בטיפול אלא אם הוסמך באחד מבתי הספר המוכרים על ידי המדינה והוא חייב רשיון.

וכאן? נאדה. כלום. אין פיקוח. אין השגחה.

כל אחד.ת יכולים לקום בבוקר , להוציא כרטיס ביקור ולהזמין אנשים

בלי הדרכה, בלי הכשרה ובלי שום קוד אתי.

 

נכון שיש איזה קו עדין שבו נכון לייצר קונפליקט בקליניקה.

הרבה פעמים אין התפתחות בלי קונפליקט .

ביחד עם זאת-

רגע אפשור הקונפליקט הוא קדוש וחייב להיעשות בשלב שבו יש אמון עמוק,

בהמון רגישות וחמלה.

בשום אופן לא ממקום סמכותני.

 

ואת נחמה –

בזכותך אני מטפלת הרבה יותר טובה.

ואת המאמנת ההיא שעשית דברים איומים – בזכותך אני מאמנת הרבה יותר טובה.

אצלי על דלת השירותים יש שלט : let it go

וזו הקליניקה שלי. מרחב שהוא מקודש 

בטוח שאני טועה. בטוח שאני לא מושלמת.

אבל בטוח שהעובדה שאני יודעת שאני לא מושלמת

מאפשר לי להיות עם מי שמגיע אלי בגובה העיניים.

מבחינתי- כל מי שאוסף את עצמו ומצליח להתקשר לקבוע פגישה-

הרגע הזה הוא נאצל.

ורגע ההגעה לקליניקה- כל פעם מחדש נאצל ואני קדה קידה עמוקה לכל מי שמגיע.

 

אנחנו העוסקים במקצועות הסיוע –

חייבים לעבור תהליכים כל הזמן בעצמנו.

חייבים לקבל הדרכה.

חייבים להפנות את המבט פנימה ולהבין את גודל האחריות כשאנחנו פוגשים אנשים שבאים בכאבם לקבל עזרה.

לא נוכל לשלוט בכל מילה שנגיד וגם לא צריך.

כן נוכל להיות במיינדפולנס להלוך הנפש שלנו ולמוטיבציה שמנהלת אותנו ברגע נתון.

והכי חשוב –

נוכל בכל רגע נתון להתיחס בחמלה אינסופית והוקרת תודה על הזכות לקבל אמון של מי שבמצוקה פנו אלינו עם הכמיהה להרגיש יותר טוב

והסכימו להפקיד בידינו את מפתח ליבם.

אהבתם? שתפו את הפוסט:
שיתוף ב whatsapp
WhatsApp
שיתוף ב facebook
Facebook
שיתוף ב linkedin
LinkedIn
שיתוף ב print
Print

לפרטים נוספים
חייגו עכשיו:

או השאירו פרטים לקבלת שיחה חוזרת:

אולי יעניין אותך לקרוא גם על:

אנה נווה לדרמן

בוטוקס לרגשות

מזריקים רעלים לקמטים כדי להעלים אותם.
הם באמת מעלימים אום?
לא.
זה רק נראה כה מבחוץ.
גם ברגשות יש שמטים. הרווחנו גם אותם, כמו את הקמטים, ביושר רב.

קרא עוד »
ברוכים הבאים
אני שמחה שקפצתם לבקר באתר שלי!
אי הוודאות של המציאות שמשתנה לנו,
מביאה איתה סטרס ותחשות מעיקות.
המיינדפולנס עבורי היא שליחות ודרך חיים ובמיוחד בימים אלו, של תקופת הקורונה, אני כאן לעזור. בשיחות ועידה בזום, או בכל אפליקציה אחרת.
 
דילוג לתוכן