כולם רוצים אושר אך מעטים מוכנים לעשות את הצעדים הפשוטים שדרושים להשגתו.

לאלה מכם שמוכנים לעשות צעד נוסף כדי לעלות על הדרך לחופש ואושר שאינו תלוי בנסיבות ובאנשים מבחוץ, שמוכנים לפתח יציבות פנימית ושלווה שהם האושר האולטימטיבי אני מציעה לשלב מיינדפולנס בחיי היום יום.

מה הוא מיינדפולנס?

בהמשך הפוסט אפרט בהרחבה את התשובה לשאלה הזו. לעת עתה נוכל להתקדם גם בעזרת ההבנה שמיינדפולנס משמעו להיות ברגע ההווה במלואו במקום למהר לדבר הבא.

איך נכון לקרוא את הפוסט הזה?

ההמלצה שלי היא לקרוא לאט, לאט.
לעשות משהו לשתות, להישען לאחור ולקרוא בנחת. בתשומת לב ולא על מנת לסיים.
זה כבר תרגול מיינדפולנס כשלעצמו.

שימו לב מה עולה בכם תוך כדי הקריאה.
אולי ספק, אולי התלהבות, אולי תתחילו לנשום.
פשוט שימו לב למה שקורה ברגע ההווה בלי שיפוטיות ובלי לרצות שיקרה משהו מסוים. והנה אתם מתרגלים מיינדפולנס.

זכרו שאין הכוונה לדיונים פילוסופיים תאורטיים. אל תקבלו אף מילה במדריך כאמת .

צאו לחייכם ובדקו , תחקרו מה זה אומר לגבי החיים שלכם ביום יום.

ועכשיו, למפתח שכולם מכירים אותו אך לא כולם משתמשים בו.

למפתח הזה קוראים: "סבלנות" ואני כבר מסבירה איך היא קשורה לאושר שלכם.

מהי סבלנות

סבלנות היא היכולת להישאר בשלווה וביציבות גם כשהדברים (או אתם, או אנשים אחרים) לא כפי שהייתם רוצים שיהיו.

סבלנות היא החכמה שבהבנת העובדה שדברים קורים כפי שהם קורים ובזמן שלהם ולאו דווקא בשליטתנו.
כמו שאי אפשר להאיץ בילד שיתחיל ללכת, או להאיץ בעונת השנה להתחלף.

סבלנות יכולה להזכיר לנו שאין צורך למלא את הזמן בעוד ועוד פעילות וחשיבה כדי להתקדם ולמלא את החיים משמעות.
למעשה ההפך הוא הנכון.
האתגר הוא לאפשר לעצמנו להיות לרגעים בשקט בידיעה שאנחנו עושים כמיטב יכולתנו ומכאן ממילא יש לדברים קצב משלהם וכדאי שלא נחמיץ את הרגע הזה בגלל ציפייה דרוכה לרגע הבא, לשלב הבא. שאולי יהיה הדבר האמיתי.

כי מתי נתחיל לחיות?

אחרי הלימודים/החתונה / כשהילדים ילכו לבי"ס / לצבא / לאוניברסיטה / יצאו מהבית / יתחתנו / כשנצא לפנסיה / כשיהיה כסף / כשנבריא / כשנרזה / כשנתעשר / כש………….????

מתי המשהו הזה שיאפשר לנו שקט יקרה אם לא עכשיו?

באופן כללי יש הסכמה שיש קשר בין חוסר סבלנות לבין עצבנות ולחץ ורובכם תסכימו שאנשים חסרי סבלנות יהיו אלה הנוטים לסבול מבעיות בריאות כמו לחץ דם וכו.

רובנו נציין סבלנות כאיכות רצויה לאדם עצמו ונעימה גם לסביבה.

קיימים 3 סוגי סבלנות:

  1. המתנה עד שיגיע התור שלנו, עד שיקרה הדבר אשר לו אנחנו מצפים.
  2. סבלנות בהקשר של מערכות יחסים היא היכולת לקבל את האחר כפי שהוא בנחת ובשלווה
  3. סבלנות כלפי עצמנו- האם אנחנו יכולים לקבל את היותנו לא מושלמים ?

סבלנות אם כן היא היכולת להישאר, לשהות בשלווה גם כשמשהו לא נעים, שונה ממה שרצינו שיקרה ולפעמים זה אפילו משהו ממש קשה.

אם הופיע בחיינו מצב לא נעים עכשיו הבחירה בידינו האם לקבל אותו בסבלנות, בשלווה ובאורך רוח או להשתולל, לכעוס ולהתערבב עם המצב באופן שמטשטש לנו את היכולת לבחור תגובה יעילה ומיטיבה.

אם כך לפיתוח סבלנות יש מרכיב מאד מעשי.

התוצאה של פיתוח סבלנות היא היכולת לבחור בתגובה הנכונה. לדעת לעשות את הדבר הנכון.

אחרי שקראתם את שלושת סוגי ה"סבלנות" הקיימים, איזו מידה של סבלנות יש לכם ביחס לכל אחד מהסוגים?
האם אתם יכולים למצוא כבר את הקשר, בין תגובות והחלטות שלכם לבין היותה או העדרה של סבלנות בתגובות שלכם?

הנחת היסוד היא שסבלנות זו אחת מהאיכויות המרכזיות אותן יש לפתח, אם רוצים חיים של משמעות ושל שלווה, הרמוניה ושלום פנימי.
כשהיא הופכת לחלק מהאישיות, אפשר גם לקבל החלטות נכונות, לממש את הפוטנציאל, ליצר הישגים וגם ליהנות מהחיים וממערכות יחסים מיטיבות.

ואריאציות של סבלנות

לעיתים אנחנו יכולים להיות עם המון סבלנות כלפי האחר וחסרי סבלנות כלפי עצמנו והרבה פעמים להפך – נהיה מאד חסרי סבלנות כלפי הזולת וניפגע כאשר מישהו חסר סבלנות כלפינו.

בכל פעם בו נעלב מחוסר סבלנות של האחר נזמין את עצמנו לבחון את הפעמים בהן לא היינו סבלניים כלפי מישהו וגם את הפעמים שאנחנו לא סבלניים כלפי עצמנו.

כיצד קשור מיינדפולנס לסבלנות ?

מיינדפולנס ("קשיבות" בעברית): מודעות העולה על ידי הפניית תשומת לב וקשב מתוך כוונה, למה שקורה ברגע ההווה.

למיינדפולנס יש תרגול פורמאלי-שהוא הישיבה במדיטציה על כרית או על כסא או בשכיבה והתרגול ה"לא פורמאלי" בחיי היום יום בפעולות הכי פשוטות כגון נהיגה, דיבור ושטיפת כלים.

לדעת מה עושים בזמן שעושים אותו הוא המהות של מיינדפולנס.
והדרך היא על ידי הפניית תשומת לב מרגע לרגע. זה מוביל לראייה חדשה של חווית החיים כי למעשה ההווה הוא הזמן היחיד בו אפשר לדעת משהו, לפעול, ללמוד, לשנות, להרגיש, לאהוב.

עצם הפניית תשומת הלב לרגע הווה מתחילה לשים קץ לאוטומטים במעשים, בדיבור, במחשבות וגם באכילה.

השלווה מגיעה כתוצר לוואי של הפניית הקשב לרגע ההווה באופן מלא, בלי צורך לרדוף אחריה ולעשות משהו מיוחד.

אפילו הפחדים כבר פחות מפחידים.
אפשר לתת להם מקום, כמו גם אפשר להתיידד עם הכאבים בגוף ובנפש במקום להימלט מהם באימה או להילחם בהם.

האתגר בתרגול מיינדפולנס נראה קל ופשוט ובפועל זה אחד הדברים הקשים כי אנחנו כל כך לכודים בהתניות של התודעה.

הדרך לפרוץ את ההתניות האלה היא לסלול מעקפים מנטליים וזו לרוב פעולה שאנשים מתקשים לעשות לבד.
לעומת זאת, בעזרת הדרכה מקצועית אפשר במודע לפתח את ה יכולת הזו.

תרגול מיינדפולנס מאפשר לנו להעמיק את ההכרות עם עצמנו, עם הגוף והמיינד מבפנים
ולמקסם את האפשרויות לחיים מלאי משמעות, עניין, חיות ושמחה.

חשוב לציין ולהדגיש: מיינדפולנס והפניית תשומת הלב למה שקורה עכשיו אינם הבטחה לחיים נטולי כאב.

למעשה האמירה היא אפילו הפוכה: יש כאב בחיים כעובדת מציאות.
תרגול מיינדפולנס מאפשר להתמודד עם מצבי החיים באופן יותר יעיל ומיטיב .

תרגול מיינדפולנס יכול לסייע גם במצבים טראומטיים בהם ההקלה והיכולת להכיל ולהתמודד תבוא מהחמלה, האהבה, ההכלה והרכות שנוכל להביא לכאב הגדול.

התרגול מסתכם בעצם במשפט אחד: מה שקורה זה מה שקורה.
אנחנו נמצאים במקום בו אנחנו כאן ועכשיו ואין באפשרותנו להיות במקום אחר ברגע נתון.
פשוט כי זה מה שקורה עכשיו וזה איפה שאנחנו נמצאים.

כשמתחילים לטפח את העקרונות האלה בחיי היום יום, מתפתחת איכות חיים חדשה מלאת רעננות ויכולת התחדשות בכל התחומים: קריירה, מערכות יחסים, בריאות.

מתפתחת היכולת להתמודד באורך רוח ושלווה עם כל מה שהחיים מזמנים בין אם הוא נעים ובין אם לא.
מתפתחת יציבות פנימית, יכולת להיפגש עם עצמך ולחיות ביציבות. כל כך קל וכל כך לא פשוט.

על מנת שהערכה הזו תהיה הצעד הראשון לשינוי גדול עליכם להתחיל לעשות: לתרגל. להתאמן.

יהיה נהדר אם תפנו לכם מדי יום את הזמן להקשיב להקלטת ההדרכה
במידה
והגעתם לכאן ולא קיבלתם את ההקלטה לפני כן, תוכלו לקבל אותה בהרשמה ללא תשלום כאן.

בהמשך תקבלו הדרכות נוספות בנושאים שונים והכול ללא תשלום כי אני רוצה שתחשפו לאפשרות לחיות חיים של חופש ממתח, ממצבי רוח ומתוך איזון ויציבות פנימיים בגוף ובנפש. ואני יודעת שזה אפשרי.

סיפור לקינוח:

תלמיד לאמנויות לחימה בא למאסטר שלו ושאל אותו:

"אני מאוד מסור לדרך ולשיטה שלך.

כמה זמן ייקח לי להיות מאסטר של השיטה?"

המורה הביט עליו וענה בפשטות:

"עשר שנים".

חסר סבלנות, ענה לו התלמיד:

"אבל הייתי רוצה להגיע ליעד הזה מהר יותר. אני רוצה להיות מסטר וכמה שיותר מהר.
אני מוכן לעבוד מאוד קשה. אני מוכן להתאמן כל יום במשך 10 שעות ביום אם צריך.
כמה זמן ייקח לי באופן הזה ?"

המורה הביט עליו שוב וענה:

"עשרים שנה".

2 תגובות

  1. אנה היקרה.
    תודה רבה שאת חולקת אותך גם איתי. היה לי נעים לקרוא, להקשיב למה שקוראת ולהפנים.
    נתת לי שם למה שאני מתרגלת הרבה. זה עוזר לי מאוד. למצב רוח, לרמת האנרגיה והשמחה.
    מיינדפולנס. אשמח לעוד ועוד ועוד ממך….תודה {:
    שלום ואהבה

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *