מספרים על הצדיק הירושלמי, ר' אריה לוין,  שפרופסור ירושלמי ידוע היה שולח אליו חולי נפש והוא היה מרפא אותם. פעם פנה הפרופסור לר' אריה בשאלה: "איך אתה מרפא אותם? מה אתה עושה להם? גלה לי את הסוד". ענה לו ר' אריה: "אני לא עושה להם שום דבר, אני רק מקשיב להם…"

וכדי להקשיב- דרוש קשב:

  "מורי, מהי כל תורת הזן על רגל אחת?" "קשב, קשב, קשב". סיפור זן.

לפני מספר שבועות השתתפתי בישיבת צוות של ארגון שאני מלווה אותו

בתהליך של אימון מבוסס מיינדפולנס לשיפור מערכות היחסים והתקשורת.

ישבתי בצד ורק צפיתי .

חלק מהאנשים בקושי דברו

האחרים נכנסו אלה לדברי אלה

מישהו אחד- השתלט על השיחה בסוג של מונולוגים

וכאשר לא היה  במרכז- או ששיחק בטלפון

או שהיה עסוק בלהגיב בחרישיות :"נכון/לא נכון… "..

ולדעתי לא היה אפילו רגע אחד שבאמת פינה את המרחב לאחרים

בלי הההתערבות האקטיבית או הפסיבית שלו.

חוסר הקשבה היא חלק מהתרבות שלנו- בפוליטיקה,

בטלויזיה, בבי הספר , בעולם העבודה ובמשפחה.

העדר הקשבה יוצר נתק מהאנשים סיבנו, ומונע תקשורת כנה ואמיתית

ומביא לתחושת נפרדות ובדידות.

 כמה באמת אתם מקשיבים?

ההקשבה היא הבסיס לכל יחסים. לכל תקשורת.

והכוונה להקשבה שיש בה קשב.

כי הרי אפשר לשתוק ולא להקשיב-

להתעסק במחשבות ולהסחף אחרי תכניות למה שיהיה אחרי השיחה.

הקשבה זהו תהליך של תשומת לב.

זו היכולת להיות במאה אחוז עם מי שמולנו.

כמובן שמחשבות מגיעות.

בהקשבה אמיתית לא נסחפים אחריהן.

בלי :" גם לי זה קרה"..בלי  :" בחיים זה לא קרה לי".

בלי דעות.."היית צריך…" ובלי שיפוטים.

מה שקורה זה שבדרך כלל במקרה הטוב

מחכים יפה בתור עד שיגיע תורנו לדבר

ובינתיים עסוקים במה שנגיד ברגע שנצליח להדחף.

הקשבה משמעותה בראש ובראשונה נוכחות

נוכחות עם האחר, כאן ועכשיו במפגש.

הקשבה זה לאפשר לאחר להתגלות בפנינו. ואולי גם בפני עצמו.

הקשבה מלמדת אותנו לשחרר ציפיות

ולהקדיש תשומת לב אמיתית לאחרים.

כל איכות היחסים משתנה כאשר מתקיימת הקשבה.

ההקשבה פותחת את הלב גם לחמלה באופן טבעי.

כל כך הרבה חיכוכים היו נמנעים לו רק הקשבנו באמת.

כאשר יש הקשבה המרחב פנוי לאחר למצוא את קולו האמיתי.

וגם לנו- ההקשבה מאפשרת לנו להתעניין באחר ,

להפתח לאינטימיות שבמפגש הנוכחי.

שלא יהיו אי הבנות- הקשבה לאחר אינה אומרת ביטול עצמי.

להפך. כאשר האיכות של ההקשבה נוכחת

יש לנו אפשרות גם להקשיב לעצמנו.

ומה שאני מזהה כקורה לי מבפנים מסייע להתקרב לאחר מעבר למילים.

הקשבה אמיתית מוותרת על דיכטומיה של נכון ולא נכון,

אין צורך להסכים או להתנגד.

האחר נתפס כפי שהוא  בלי קשר לדעות שלי.

אני נמצאת בהוקרה על הזכות להתקרב לעולמו דרך ההקשבה.

מחסומי ההקשבה:586 No Wifi talk to each other 150p

"דמעות בצל מת":

ד-דעות

מ-מחשבות

ע-עצות

ו-ויכוח

ת-תגובתיות

 ב-ביקורת

צ-ציניות

ל-לעג

 מ-סקנות

ת-תכניות

קבלו 8  טיפים לשיפור יכולת ההקשבה:

 1. לשים לב לזמינות ולפניות שלנו כמקשיבים-במצב עייפות למשל- אנחנו לא פנויים.

 2. להרגיש את תחושות הגוף שלנו ואת מצב התודעה-

לזהות מחשבות ורגשות ולחזור לדובר במקום להסחף אחריהם.

 3.  פיתוח קשב ויכולת להיות בתשומת לב לעצמנו-אם הדעת מוסחת לזהות

4. לחזור ולעגן את תשומת הלב בדובר. 

5. להקשיב מהלב- ללא שיפוטיות וביקורתיות

6. לאפשר לאחר לסיים את דבריו. לא לקטוע ולהתערב

7. אם אינכם בטוחים שהבנתם- אפשר לשאול: "האם התכוונת ל…"

8. ו…כבו את הטלפון אם אתם רוצים להקשיב. לא שיחות, לא סמסים..כלום!!! תהיו מאה אחוז עם מי שאיתכם. וגם אם אתם רוצים להקשיב לעצמכם- כבו את הטלפון!!!

3 תרגילים :

בחרו אדם  שאתם יודעים שתוכלו להקשיב לו. מתאמנים תמיד מן ה"קל" אל המאתגר.

לא לבחור דווקא את מי שהכי קשה לכם איתו

שלב ראשוןזיהוי ומודעות:

בידקו- עד כמה אתם באמת מקשיבים? במה זה תלוי?

למי אתם מקשיבים יותר בקלות ולמי פחות?

איזה מחסומי הקשבה פועלים אצלכם?

שלב שני- השקטת התודעה (מיינדפולנס) וחקר

 אחרי מפגש שאלו את עצמכם-

האם הקשבתם?

האם הייתם פותחים להכיר את עולמו של מי שמולכם?

כשהגבתם- מה היה המניע?

 להראות צדק? חכמה? או משהו אחר?

שלב שלישי – תרגול

  1.  שיקוף- במקום לתת עצות- חיזרו אחרי מה ששמעתם. אפשר לסיום לשאול שאלה של סקרנות : איך זה היה בשבילך?
  2. תוך כדי שיחה והקשבה לאחר- שימו לב גם מה קורה לכם-.
  3. כשהאחר מדבר- אתם רק מקשיבים. לא מגיבים בכלל. עד שיסיים. וכשהוא מסיים-
  4. אתם מתיחסים אליו ולדבריו במקום להדחף ולספר על עצמכם.

שימו לב מה קורה לכם כשאתם מתרגלים הקשבה.      

התחילו כאמור עם הקל והמשיכו לאט לאט לאתגרים יותר ג'דולים.

אני מאד סקרנית לשמוע מה קרה ואיך הולך לכם.

רשימת אירועים קרובים.

לחצו על הקישור לפרטים נוספים והרשמה: 

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *