או שאולי זכיתם ואין לכם בננה או כל סורג ?

הסיפור הבא הוא סיפור אכזרי לטעמי, אני מקווה שהוא לא נכון כי אם הוא נכון אנחנו, בני האדם, מתגלים במלוא מערומינו.
לעומת זאת, אם הוא לא נכון, אנחנו בני האדם יכולים בעזרתו לגלות מהי הבננה ששמה אותנו מאחורי סורג ובריח.

יודעים איך צדים קופים באפריקה? זה הסיפור:

שמים בננה בתוך קופסה עם פתח או מאחורי סורגים. הקוף רואה את הבננה, מזהה את הממתק הבא שלו, מתלהב, מכניס את היד פנימה ואוחז בבננה.

מאותו הרגע קורה משהו מעניין ועצוב ביחד: הקוף מנסה לקרב את הבננה אל פיו כדי ליהנות ממנה אבל היד נתקעת בפתח.
הקוף שמתחיל להרגיש שהיד תקועה, מנסה להוציא אותה מהפתח ביחד עם הבננה אבל היד נשארת תקועה.
היד והבננה לא יצאו ביחד.

וכך, הקוף האוחז בבננה נשאר במקומו עד שהציידים מגיעים ולוכדים אותו.
זה לא שהקוף כל כך טיפש או לא מבין שאם יעזוב את הבננה יצליח להוציא את היד.
הוא פשוט לא מוכן להרפות מהבננה ולהציל את חייו.

אפשר אולי אפילו לומר שהוא יודע שיאבד את חירותו או את חייו, אבל התשוקה לבננה חזקה יותר מכל דבר אחר.

לחלקנו יהיה קשה להודות, שגם אנחנו כמו הקופים, נאחזים בבננות ומסכנים את החירות ואת האושר שלנו.

הרגלים שהיו טובים לנו פעם ושירתו אותנו, מערכות יחסים ותיקות, אזורי הנוחות שמקבלים "אישורים פנימיים" בצורת "אני רגיל לעשות את זה ככה", התנהגויות אוטומטיות, סגנון חיים או אפילו סגנון דיבור – כל אלה דוגמאות לבננות שלנו, בני האדם.

אלה הן דוגמאות לבננות שאנשים נאחזים בהם מתוך תקווה שיפתחו את תיבת האושר אך בפועל, כל אלה הם למעשה מקור למתח ואי נחת.

מה מהדברים בחייך הנך מנסה לשמר בכל מחיר?
מה מהדברים בחייך חסרים לך ויש לך מחשבה שלו רק יגיעו, יגיע איתם גם האושר ויבוא המזור לכל המכאובים?

ההיאחזות ב"בננות" הפרטיות היא ביטוי להתעלמות מעובדת החיים שהכול חולף.

ומה אם הקוף היה משחרר את הבננה כי הבין שהבננה הזו תעלם ברגע שתגיע לפה שלו אבל החירות שלו תישאר לנצח ?

הביטו באנשים מסביבכם:

משקיעים אין סוף משאבים בהזרקות לעור להעלמת סימני הגיל ולשימור הנעורים,
משקיעים אין סוף מאמצים בשימור הכבוד והמעמד,
ברדיפה אחרי בילויים והנאות, בקניות, באכילה או בכל אמצעי אחר ולו רק כדי להימנע ממפגש פנים אל פנים עם האמת:

ששום דבר לא נשאר אותו דבר כי ההשתנות היא הדבר היחיד שלא משתנה.

תלמיד אחד ניגש למורה המדיטציה שלו ואמר:
"המדיטציה שלי נוראה! אני מרגיש שדעתי מוסחת, או שרגלי כואבות, או שאני מרגיש שאני נרדם כל הזמן.
זה פשוט נורא!"
"זה יעבור", השיב המורה בשלווה.
שבוע לאחר מכן, התלמיד שב אל מורו.
"המדיטציה שלי נפלאה! אני מרגיש כל כך מודע, כל כך רגוע, כל כך חי! זה פשוט נפלא!"
"גם זה יעבור", השיב המורה בשלווה.

כשטוב – מפחדים לאבד אותו, כשרע – רוצים שיעבור ובשני המקרים האמת היא שגם הטוב ישתנה וגם הרע. זו דרך החיים.

האחיזה של הקוף בבננה שנתפסת כמענגת בעבורו – הופכת להיות הסוהרת שלו.

מהו הדבר שאתם נאחזים בו למרות שאתם יודעים שאם תמשיכו לאחוז בו, ברור שתשלמו מחיר גבוה?

לעזור לכם עם כמה כיווני מחשבה?

זה יכול להיות: חפצים, דעות, רעיונות, רגשות, זיכרונות, מעמד, חוויות, הרגלים, מחשבות, רצונות / השתוקקויות.

מהי ה"בננה" שאם תרפו ממנה תרוויחו ?

מה יתאפשר לכם?

אתם מוזמנים לכתוב אלי כאן בתגובות או לשלוח אלי מייל – אני שמחה תמיד להכיר אתכם ולהשתתף במה שעובר עליכם.

4 תגובות

  1. אנה שלום.
    קודם אני רוצה לאחל לך שנה טובה. שנת בריאות ואושר. האתר שלך מקסים ואני נהנה ממנו. כל הכבוד .

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *