שלומי קשור בחוט לשלומך.

שלומי/זלדה 
שְׁלוֹמִי קָשׁוּר בְּחוּט ID-100181019 (1)אֶל שְׁלוֹמְךָ.
וְהַחַגִּים הָאֲהוּבִים
וּתְקוּפוֹת הַשָּׁנָה הַנִּפְלָאוֹת
עִם אוֹצַר הָרֵיחוֹת, הַפְּרָחִים,
הַפְּרִי, הֶעָלִים וְהָרוּחוֹת,
וְעִם הָעֲרָפֶל וְהַמָּטָר,
הַשֶּׁלֶג הַפִּתְאֹמִי
וְהַטַּל
תְּלוּיִים עַל חוּט הַכְּמִיהָה.
אֲנִי וְאַתָּה וְהַשַּׁבָּת.
אֲנִי וְאַתָּה וְחַיֵּינוּ
בַּגִּלְגּוּל הַקּוֹדֵם.
אֲנִי וְאַתָּה
וְהַשֶּׁקֶר.
וְהַפַּחַד. וְהַקְּרָעִים. אֲנִי וְאַתָּה
וּבוֹרֵא הַשָּׁמַיִם שֶׁאֵין לָהֶם
חוֹף.
אֲנִי וְאַתָּה
וְהַחִידָה.
אֲנִי וְאַתָּה
וְהַמָּוֶת.

החגים האהובים ועונות השנה.
הכול משתנה. שנה חדשה. יום חדש. הכול זז.
והכמיהה לביטחון, לשייכות נעה ביחד עם התנועה של החיים.
לפעמים, כשקשה ויש מועקה, התנועה , הידיעה שהכול זז היא המקור לביטחון.
ולפעמים – יש רצון להיאחז. לדעת שיש קרקע מוצקה.
ואולי מגיע רגע השחרור בידיעה העמוקה, לא האינטלקטואלית אלא תבונה פנימית, שאין במה להיאחז.
אין דבר שאפשר להגדירו כקבוע ואז מגיע האושר העמוק שאינו תלוי בדבר.
בידיעה שכל ניסיון לאחיזה , להפוך את מה שמשתנה כל הזמן לקבוע הוא מהות הסבל.
וכן. הרבה פעמים הייתי רוצה לדעת שמה שטוב יישאר כזה. 
אלא שאז נזכרת שכשיש משהו לא נעים- רוצה שילך. ומכאן- שלא ניתנה לנו היכולת להעדיף. פשוט כי ממילא הכול משתנה .
גם הנעים וגם הלא נעים.
ואז אפשר להתחיל לנשום עם ויתור על אחיזה בדעות, בהרגלים, באנשים, בחפצים ,בתפקידים ,בהגדרות וקונספטים.
איך זה נשמע לכם? פשוט..אלא שבכלל לא קל.
עצם ההבנה שהאושר טמון לא במה שיש לי אלא שמה שאני משחררת היא החשובה. שם מתחילה תנועה של ריקוד החיים האמיתי.
כי כפי שאמר יאלום בספרו "כשניטשה בכה": מרוב נסיון לשלוט בחיים לא נשארים חיים לשלוט בהם"
אז כן…בטח שרוצה לדעת שיש לי אתכם, ילדי האוהבים, החשובים לי מכל. שיש לכם אותי ותהיו לנצח מוגנים.
המחזוריות יוצרת אשליה של בטחון. כאילו בתוך ההשתנות הזו יש משהו קבוע. ושוב ראש השנה. ושוב אותם חגים "מוכרים". מוכרים וכל כך חדשים לגמרי.
אלא שהכול אחרת השנה. הכול משתנה. אני שונה. אתם שונים, החיים שונים. חוט הכמיהה לקביעות, ליציבות ולביטחון. חוט דקיק שנקרע מרגע לרגע. המוות שברגע הזה שנעלם ואיננו.
אז איפה נוכל למצוא קורטוב של בטחון? איך נוכל להירגע ולדעת שהכל בסדר?
אולי בידיעת הקשר הטבורי. "שלומי קשור לשלך" באשר הנך. ללא קשר למין,גזע,אמונה,לאום. בהיותך יצור חי השואף לאושר.
אני ואתה והחידה של קיומכם. חידת הקיום של כולנו שהיא כמו השלג המפתיע .ID-100138193
אני ואתה והשקר. שקר הביטחון. שקר הקביעות. ומהי האמת? רק ששלומי קשור לשלומך. זו היציבות בתוך ההשתנות המתמדת.
אני ואתה והמוות. הביטחון הוא בכך שהכל משתנה. הכול מסתיים. מהסיבה הפשוטה שהוא התחיל.
המוות של הרגע הזה , של האשליות, של הציפיות, של הפנטזיות על איך הדברים יהיו.
ושוב ושוב המעגל של האהבה האינסופית נפתח. כי שלומי קשור לשלומך וזה הדבר היחיד הקבוע ויציב בקיום החולפי והמשתנה מרגע לרגע.
בתוך אי היציבות, הכאבים, הדאגות, הפחדים העוגן העמוק הוא תחושת השייכות הבלתי ניתנת לניתוק. שלומי קשור לשלומכם, בניי האהובים. ועכשיו גם ירין, נכדי.
החוויה הכי חזקה באימהות היא הפרידה. החולפיות. ההשתנות והצורך לשחרר אתכם בברכת עוף גוזל.

עונות השנה מתחלפות ואני מלווה אתכם בחוט ורואה אתכם עושים בחירות עצמאיות, מנהלים מערכות יחסים , רואה איך הפכתם מתינוקות לגברים צעירים, רגישים, מלאי חכמה עמוקה   וטוב לב.
גאה בכם, מתרגשת מכם, עצובה אתכם כשאתם עצובים ושמחה אתכם כשאתם שמחים.
חם לי וקר לי בלב לפי העונה שלכם .
שלומי קשור לשלומכם בכל תקופות השנה המתחלפות.
ויודעת, בפנים עמוק יודעת, ששלומכם קשור בשלומי בכל העונות המתחלפות.ID-10061769
ואז שוקטת בתוכי. בוטחת באהבה השוזרת את חיינו בחוט נצחי.
החיים שבריריים. את זה כבר כולם יודעים. מה מאחה את הפצעים? את הכאבים?
אותו חוט הקושר את שלומנו. שלומי קשור לשלומם של ילדי, שלומם קשור בחוט אל שלומי, וכך למעשה כולנו, רקמה אנושית אחת גדולה. אין נפרדות אמתית.
האחיזה ב"שלי/אני /עצמי/אצלי" שמתבטאת בנוקשות, חשדנות, סגירות ושאר אברסיות היא ביטוי של הפחד מעובדת החיים של ההשתנות. זה הניסיון להיאחז בחוט הכמיהה לשליטה שלא קיימת כי החיים הם חידת העונות המתחלפות וכי שלומי קשור בחוט לשלומך באשר הננו.
אז לשנה החדשה- מאחלת לנו לפתוח את הלב גם כשהעונה מתחלפת, גם מול השמיים שאין להם חוף.
כי כל מה שמתחיל יסתיים פשוט מפני שהוא התחיל. ומתחיל מחדש הרגע הזה. היום הזה. החג הזה. השנה הזו.
מאחלת לנו שנדע לפגוש את שלומנו ואת שלום מי שאתנו בכל רגע באינטימיות, בפתיחות, מתוך קרבה.
מי ייתן ונדע לחיות את החיים במלואם בין היציבות של החיבור לתנועה המתמדת , השבריריות והעונתיות. חיים של שלום ושלמות, עם השלג הפתאומי וטל ההתחדשות הרעננה.
שגרה נמהלת באי ודאות, חוף שאיננו יבשה אך גם איננו ים, אותה אי ודאות מטושטשת.
לקבל אותה חידת קיום שגם המאמין בבורא עולם נושא כמיהה לפתרונה.
מאחלת שנה של שלום, שלמות והשלמה.
עם החוט השוזר על בלימה, על בלי- מה.

ובהזדמנות זו אני רוצה להעניק לך מתנה ייחודית:
ובהזדמנות זו אני רוצה להעניק לך מתנה ייחודית:  המדריך לפיתוח אורל רוח ושלווה בחגים וכל השנה
מה יותר חשוב מזה? אז קליק על הלינק וזוהי הדרכה מוקלטת וכתובה במתנה בשבילך.

 

מזמינה אותך גם אל   העמוד העיסקי בפייסבוק . יש שם הרבה טיפים ומידע על הפעילויות שלי: כדאי לעקוב.
ובכלל…מוזמנים להצטרף לקבוצות לתהליך במודל הייחודי אותו פיתחתי:
INSiGHT אימון מבוסס מיינדפולנס
ללמוד איך להתמודד עם מתח, מצבי רוח והרגלים אוטומטים
ולחיות ביציבות בבריאות ובשלווה.
אימון מבוסס מיינדפולנס– קבוצות בתאום אישי,
מפגשים 1:1,.
MINDFOODNESS– קבוצה ייחודית לחופש מאכילה רגשית ואיזון מערכת היחסים עם הגוף.
MINDFOODNESS -חופש מאכילה רגשית ושלום עם הגוף
Wellness מבוסס מיינדפולנס  – קורס ייחודי לאנשי מקצוע העוסקים בהדרכה, חינוך , טיפול ואימון – מכללת גומא-
1800-366-166 התקשרו עכשיו

 

שנה טובה ומבורכת
מי יתן ונהיה השנה נדיבים, אוהבים, פתוחים ונוכחים.
אנה