והמטרה הראשונה הושׂגה. פרעה וכל חילו טוּבעו בים סוף, ומשה עומד בראש עמו החפשי, לַנחותו אל ארץ האבות.

'אז ישיר משה'. רגשותיו עברו לבו ומשתפכים בשיר – והוא מאושר.           images

ולא ידע הנביא אז, כי עומד עודנו אך בראשית דרכו,

כי העבודה העיקרית, היותר קשה, עוד לא החלה :

פרעה אבד, אבל מעשׂיו קיימים ; האדון חדל מהיות אדון,

אבל העבד לא חדל מהיות עבד. עם שנתחנך בבית־עבדים דור אחר דור,

אינו יכול לעקור מלבו בבת אחת רשמי החנוך הזה ולהיות בן חורין אמתּי,

אף אם כבר הוּסרו הכבלים מעל ידיו.

מתוך המאמר "משה " מאת אחד העם

ועוד נאמר שם אחרי שמשה עלה להתבודד:

"והעבד המצרי התפרץ ממחבואו וברגע אחד הרס כל 'מגדלי הרוח'"

לא התבלבלתי….

בתוך ים הברכות לחג החירות בחרתי לצאת לחופשה.

התנתקתי מהכול, ביליתי את החג בסלוניקי ובעיירות הקסומות בהרים מעליה  IMG-20160424-WA0031

והנה אני כאן חוזרת מהחופשה להמשיך ולתרגל חיים של חופש.

כי חופשה- קצובה בזמן.

חיים בחופש- זה מפעל חיים.

הרבה פעמים חופש נתפס כפנטזיה על לעזוב הכל ולהיות בחופשה נצחית.

והרבה יותר פעמים החיים מזכירים לנו שזה לא באמת חופש.

האמת האמיתית לאמיתה היא ש…

החופש האמיתי הוא בתוך החיים,

במפגש במצבים בלתי צפויים להגיד- "אהה….אוקיי..זה מה שקורה".

ועכשיו, כששכחה תרועת הנקיונות ,הארוחות והמצות והחופשות-

אני שואלת אותך- מה זה חופש?

ומהי עבדות?

האם באמת פרעה חוסל?

כל עוד בתוכך יש אמונות שכובלות אותך,

שיפוטיות לעצמך ו/או לאחרים

אמונות מגבילות לגבי הערך העצמי שלך

השתוקקויות ואחיזות

אשליות שפעם , במקום אחר יהיה יותר טוב

זה עבדות. וזה פרעה.

היציאה ממצרים לא שחררה את עם ישראל.

היה צריך ללכת 40 שנה במדבר

(תכל'ס..כמה זמן לוקח לחצות את סיני? שבוע? )

כדי שיקום דור חדש עם תודעה חופשית.

 

על פי הבודהיזם-החיים כולם הם תהליך מתמשך

לשחרור מהעבדות שלנטו לתשוקות

והשחרור מהסבל שבהיאחזויות-

היאחזויות בדעות שלנו, בהרגלים שלנו, בכעסים, בהתמכרויות ובהימנעויות.

אז מהו חופש?

מה  באמת כובל אותך?

האם חופש זה אומר לעשות מה שבא לי לעשות באותו רגע?

לקנות מה שבא לי? לאכול מה שבא לי?

האם חופש זה הסחפות אחרי הדחפים?

ואולי חופש זה לדעת מה באמת חשוב לך, מהו צו הלב וללכת אחריו?

כמו למשל לשאול קושיות גם לגבי ההרגלים של הפסח עצמו?

למה צריך לאכול מצות במשך שבוע ימים?

אולי חופש זה לעצור את הטייס האוטומטי

במחשבות, בדיבור, ברגשות ובמעשים.

אולי חופש זה להשתחרר מהתוויות, מהכותרות

מה"מישהו " שאני ולהיות קצת "אף אחד"?

אחד המורים שאני לא זוכרת את שמו

אמר שחופש זה לא מה שאנחנו עושים ומה שיש לנו

אלא מה שאנחנו משילים מעצמנו, מה שמפסיקים לעשות.

ועל מה שאנחנו מוותרים.

אז אנחנו רואים שגם עבדות וגם חופש אינם קשורים לנסיבות החיצוניות

אלא אך ורק לתודעה , לאופן בו אנחנו מתיחסים לנסיבות ולמה שקורה.

לא הנסיבות כובלות אותנו. אלא התודעה שאומרת שאנחנו כבולים.

זה המסע האישי שלי.   להשתחרר.

זו המוטיבציה שלי להתישב כל יום מחדש למדיטציה , לצאת לריטריטים

ולהמשיך לפגוש את עצמי בכנות ומתוך פתיחות ומודעות:

המוטיבציה להיות אדם חופשי.

במובן העמוק- של היכולת לפגוש את מה שהחיים מזמנים

גם כשאני לא אוהבת אותם

כמו גם את החלקים בתוכי שאני פחות אוהבת

ביציבות. בפתיחות, בשלווה.

בפחות תגובתיות אוטומטית וביותר הענות.

ביותר בהירות, יציבות, חמלה, שלווה, נדיבות

ביותר אהבה. לעצמי ולאחרים.

 

5 תרגילים לקראת חיים של חופש פנימי:

  1. כל יום להפתיע את עצמך . על יום לעשות משהו חדש שמעולם לא עשית. לכו על דברים קטנים .
  2. הפסיקו להעלב. כן..פשוט ככה. גם כשמשיהו אומר משהו פוגעני ולא נעים- תחליטו שלא תתנו לאף אחד לכבול אתכם בכבלים של העלבון.
  3. להוציא מהבית דבריםש יאנם נחוצים. להשתחרר מהכבלים של חפצים מיותרים.
  4. תהיו נדיבים- תנו מעצמכם למען האחר. ואפילו אם זה חיוך.
  5. הוקרה- גם זה חלק מחופש פנימי להוקרי את מה שכבר יש ולהשתחרר מהכלא של ה "לו רק היה לי ולו רק הייתי…"

תהיו נדיבים ושתפו בתרגול שלכם וספרו מה קורה לכם.

רוצים לשמוע עוד על הדרך להיות בחופש כל יום כל היום?

דברו איתי 0523222803

 

 

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *